אוסתאוארטריטיס של הברך וארתרוסקופיה

אוסתאוארטריטיס של הברך וארתרוסקופיה

אוסטאוארטריטיס הוא תהליך של שחיקת סחוס במפרקים.

ארתריטיס (Arthritis) עלולה להפוך למגיפה של המאה ה-21. זאת לפי פרסומים אחרונים. בעיתונות המקצועית פורסם לאחרונה שכ- 39 מליון אירופאים סובלים מאוסתאוארטריטיס. משערים שב-20 שנה הקרובות מספרם יוכפל. 

ארתריטיס היא תופעה בה הסחוס המצפה את המפרקים נשחק ומתפורר והדבר גורם להגבלה בתנועה ולכאבים. 

החדשות הרעות: במחקרים התברר שהפגיעה בסחוס עלולה להתחיל כבר בגיל צעיר, לעיתים גילאי 20-30 שנה ולא רק בקבוצות גיל העמידה. באמצעות ארתרוסקופיה (ארתרו-מיפרק, סקופיה – הסתכלות) ניתן לזהות את האזורים הפגועים במדויק.

החדשות הטובות: בזכות הגילוי המוקדם ניתן להתחיל ולטפל בארתריטיס כבר בשלבים המוקדמים ובכך לעכב ולעיתים גם למנוע את הרס המפרקים.

ברור שמפרקים נושאי המשקל כגון מפרקי הברך, הירך והקרסול חשופים יותר לפגיעה ושחיקה מאשר מפרקי הכתף ושורש כף היד. הנזק במפרק עומד ביחס ישיר לעומס המופעל עליו מחד, ולתכונות הגנטיות מאידך.

הגורמים העיקריים לארתריטיס הם: תורשה, תזונה, מערכת הורמונלית (אצל נשים) וצפיפות העצם. קבוצות אוכלוסיה מסוימות מוגנות בפני נזקים בסחוסי המפרק בזכות תכונות גנטיות "טובות" לעומת קבוצות אחרות בהן הסחוס "קורס" אפילו בעומסים נמוכים יחסית.

בארתרוסקופיה ניתן לזהות את הנזק עוד בשלבים הראשונים. משמעות הפעולה היא הסתכלות לתוך המפרק. אנו מחדירים סיב אופטי דרך חתך זעיר של 3-4 מ"מ עליו מורכבת מצלמת וידאו המעבירה את התמונה של המפרק למסך (מוניטור) בהגדלה ניכרת. תוספת של נוזל פיזיולוגי המרחיב את המפרק מאפשרת לסרוק את המבנים האנטומיים השונים ולגלות את הסימנים הראשונים של הנזק בסחוס.

נזקים אלו שכיחים בעיקר לאחר חבלות במפרק. לעיתים חבלה בודדת גורמת לקרע ו/או לשבר תוך פרקי. לעיתים הנזקים נגרמים כתוצאה מחבלות מצטברות, למשל אצל ספורטאי המבצע פעילות ספורט יום יומית.

בנוסף לחבלות המצטברות עלולים להיגרם גם קרעים ברצועות הברך המביאים לתופעה של לאי יציבות של המפרק. לפיכך השחיקה הולכת וגוברת ואיתה הנזקים למשטחים הסחוסיים. נזק זה עלול לעיתים קרובות להפוך לנזק בלתי הפיך.

כאשר מתברר שהמפרק אינו יציב יש למהר ולשחזר את הרצועות הקרועות ולאפשר הפעלה של המפרק מבלי שייגרם נזק נוסף.

באותם המקרים ש"ציר" הברך אינו תקין והכוחות הפועלים על המפרק בלתי מאוזנים, יש לשנות את הביומכניקה של הברך. שיפור זה יעשה על ידי חיתוך העצם, שינוי ה"ציר" וקיבוע משני על ידי פלטה וברגים. אם הדבר נעשה בזמן, נמנע בכך הרס מוחלט של המפרק ותתאפשר פעילות גופנית סבירה למשך מספר שנים נוספות.

מחקרים רבים בשנים האחרונות הוכיחו מעבר לכל ספק שיש להתערב בשלב המוקדם של האוסתאוארטריטיס ואין להמתין עד שהפגיעה במפרק תהיה קשה ובלתי הפיכה.

את הנזקים בסחוס ניתן לחלק ל- 4 דרגות עיקריות 

דרגה 1

הסחוס רך והכאב קל. בצילום רנטגן לא רואים הצרות של המפרק ואין אינדיקציה להתערב ניתוחית. על האורטופד הבוחן מפרק כזה, לחשוד כבר בנזק הסחוסי "המתבשל" ולכן עליו להמליץ על הורדה במשקל הגוף (בכל צעד העומס על המפרק נושא המשקל הוא כפול ממשקל הגוף). כמו כן ימליץ האוטופד, לשנות את הפעילות הגופנית ולהתאימה לכל אחד באופן אישי. לדוגמא: במקום ריצה (בצעדי ריצה משקל הגוף פי 3 עד 4 ממשקל הגוף) יש לעבור להליכה, שחייה או רכיבה על אופניים. 

יש הטוענים שתוספת של חומרים בוני סחוס כגון גלוקוזמין וקונדרואיטין עשויים לשפר גם הם את איכות הסחוס ובעיקר לשמור על הקיים.

דרגה 2

הסחוס פגוע. בארתרוסקופיה נראים סדקים ופיסות סחוס "תלויות" בתוך המפרק. כל ההמלצות מהדרגה ה-I מתאימות (משקל וסוג פעילות), אך כאן ניתן כבר לטפל בשיטה הארתרוסקופית. באמצעות מכשיר עדין, הפועל לפי עיקרון של גלי רדיו (Radio Frequency ) , "מלחימים" את הסחוס הפגוע בחום נמוך וגורמים לו "להידבק" חזרה למקומו.

בארתרוסקופיה ניתן לזהות אזורים של סחוס שבור בקוטר של מספר מ"מ עד 2 ס"מ.

הסחוס "השבור" יכול להיות תוצאה של חבלה חד פעמית או עומס יתר וחבלות חוזרות. זו תמונה אופיינית לאנשים צעירים, בעיקר ספורטאים. ניתן להעביר גליל סחוס בריא מאזור אחד של הברך לאזור אחר. הסחוס הבריא נלקח "מעתודות" סחוס במפרק שאינו נושא משקל. גליל בודד בקוטר עד 10 מ"מ, או מספר גלילים צרים יותר (מוזאיקה). 

"השתלת" סחוס בשיטה זו נעשית כולה בארתרוסקופיה. התוצאות מצויינות במידה והארתרוסקופיה בוצעה בעיתוי הנכון ובטכניקה הנכונה. 

שיטה נוספת לטיפול בנזקי מפרקים היא לקיחת תאי סחוס מאזור בריא. מגדלים את תאי הסחוס בנוזל פיזיולוגי מיוחד במעבדה. תאי הסחוס מתרבים לאלפים, ולאחר מספר שבועות ניתן להשתילם באזור הפגוע. את תאי הסחוס מגדלים על מצע "חצי קשיח" עשוי בעיקר מחומצה היאלורונית.

"שלד" חצי קשיח זה, המכיל את אלפי תאי הסחוס, מאפשר למלא את החלל בו חסר סחוס, אליו יודבק בדבק ביולוגי. 

החיסרון בשיטה זו נובע מכך שיש לבצע פתיחה רחבה של המפרק ולכן זמן ההחלמה ארוך יחסית ואורך כמספר חודשים (שיטה זו מאוד יקרה ועולה אלפי דולרים).

דרגה 3

בשלב השלישי המפרקים כבר נפוחים וכואבים. איבוד התנועה מוחשי יותר. בצילום רנטגן רואים כבר הצרות של המפרק. 

בארתרוסקופיה נראה הרס מוגבל של הסחוס עם אזורים של סחוס מתקלף כמו "טיח" הנופל מהתקרה. 

בארתרוסקופיה נמצא פיסות סחוס חופשיות במפרק. ברוב המקרים, מדובר בקבוצות הגיל שבין 40 ל- 60.

הטיפול בארתרוסקופיה בשלב זה יעשה תוך שטיפת המפרק על ידי מספר ליטרים של נוזל פיזיולוגי. 

הטיפול כולל: 

הרחקת הגופים החופשיים מהמפרק באזורים בהם העצם חשופה והסחוס "מתקלף".

חשיפת כלי דם על ידי "שיוף" העצם החשופה לעומק של 1 מ"מ (Micro Fracture ) – הדימום יביא לצמיחת תאים חדשים של רקמה חיבורית בעלת תכונות דומות לסחוס המקורי (ה"סחוס" החדש לא יהיה באותה איכות של הסחוס "בולם הזעזועים" המקורי).יחד עם זאת, כיסוי ביולוגי זה ישפר במידה רבה את תיפקוד המפרק.

בטכניקה זו ניתן להגיע לתוצאות טובות בכ- 50% מהמקרים. מומלץ לנסותה, מאחר והברירה האחרת היא להמתין להרס גמור של המפרק והחלפתו במפרק מלאכותי. יש לציין, שהחלפה במפרק מלאכותי היא אופציה טובה מאד אך מתאימה לקבוצות הגיל המבוגרות יותר (65 ומעלה). לאחרונה נעשו נסיונות להזריק "תאי גזע" למפרק שיעזרו בצמיחה של תאי סחוס חדשים.

דרגה 4

העצם חשופה באזורים רחבים של המפרק.

במקרים בהם האזורים הללו נמצאים רק בצד אחד והחלק האחר של המפרק תקין לחלוטין ניתן כאמור לשנות "ציר" ולהעביר את המשקל לאזור בריא ובכך "להרוויח" מספר שנים עד החלפת מפרק מלאה "החלפת ברך" "Total Knee Replacement " TKR

לסיכום: 

הארתרוסקופיה מאפשרת לאבחן אוסתאוארטריטיס של המפרק כבר בשלבים המוקדמים. גילוי זה חשוב ביותר כיוון שהוא מאפשר שינוי בהתנהגות במטרה לשמור על הסחוס הקיים. 

במקרים בהם קיימת תופעה של משקל עודף חשובה מאד הירידה במשקל. 

במקרים בהם סוג הפעילות הגופנית גורם להרס נוסף של הסחוס יש להחליף פעילות. לדוגמא מעבר מריצה (Jogging ) להליכה, אופניים או שחיה. 

הטיפול בארתרוסקופיה מאפשר גילוי וטיפול מוקדם במטרה למנוע נזקים חמורים יותר ובלתי הפיכים.

נכתב ע"י ד"ר רפי טיין – מומחה בכירורגיה אורתופדית. אבחנה וטיפול בפגיעות ספורט. ניתוחים בארתרוסקופיה של המפרקים וניתוחים משולבים.

מנהל המרכז הישראלי לרפואת ספורט ושיקום.